אז
פורים חלף עבר לו והגיע הזמן להוריד מסכות.
בעצת
חברה מבינה עניין החלטתי להצטרף לטרנד הצהוב ולכתוב כמה דברים על עצמי. מוכנים?
אז ככה-
1.
בתעודת הזהות אני
רשומה כ"מירי". אף פעם לא אהבתי את השם (ימחלו לי כל ה"מירי"
באשר הן). בגיל 17 חבר קרא לי מרים. אהבתי, וזה נשאר. מאז אני יכולה לזהות בקלות
אם אתם חברי ילדות או חברים מחיי הבוגרים.
*את
ה-י' בין ה-מ' ל-ר' הוספתי בעקבות עצה מדוד שלי שהמליץ לאזן את הרוחות. אני בעד
איזון אז הוספתי.
2.
יש לי בחילות
בנסיעות ואני שונאת ריח של ריפוד של אוטובוסים.
3.
אני גם לא יכולה
לסבול ריח של דלק.
4.
ריח של גויאבות,
לעומת זאת, הוא תענוג לנחיריי.
5.
אני מעדיפה גיר
ידני. לא נעים לומר אבל אני אוהבת לנסוע מהר. גם כי אני תמיד מאחרת וגם כי זמן
כביש הוא זמן מבוזבז בעיניי.
6.
אני לא מבינה אנשים
שהולכים לאט.
7.
אני ואדיר הכרנו
במסיבת פורים מה שאומר שממש עכשיו ציינו עשור להיווסדנו. אני השקעתי בתחפושת של רקדנית
מהסרט FAME כולל חותלות צהובות,
בגד גוף סגול מבריק ומגני זיעה והוא.. פשוט התלבש. זה שבה את ליבי.
8.
יש לי חולשה
לרקדנים.
9.
למען האמת, בגיל
ההתבגרות הייתי חברה בלהקת "פרנציפ" שהיא כמו צעירי תל-אביב, רק של עכו.
יחי ההבדל הקטן.
10.
יש לי שני ילדים: זוהר
ורונה. השם זוהר התגלה לי בחלום כשהייתי בחודש שביעי (נשבעת!) והשם רונה חיכה
בסבלנות עד שהגיעה ההודעה שיש לי בת בבטן.
11.
אני לא אוהבת מספרים
זוגיים.
12.
אני יודעת קצת
רוסית, קצת ערבית, קצת אמהרית, הרבה אנגלית. ואני אוהבת אהבת נפש את השפה העברית.
13.
לקח לי זמן להפנים שבגדים
משובצים, חומים או סטרפלס זה יפה בעיקר כשזה לא עליי.
14.
יש לי ים: עליוניות,
שמלות וצעיפים. באמת, לא נעים כבר.
15.
אני מאוהבת קשות במוקסינים.
16.
יש לי רווח (די
רציני) בין הבוהן לאצבע בכף הרגל. את אחותי זה ממש מצמרר אבל אני דווקא מבסוטה-
כפכפים זה בול אני.
17.
הכישרון הכי גדול
שלי זה מציאת מקומות אחסון. איכשהו תמיד אמצא מקום למשהו חדש. בין המקרר לקיר,
מתחת למיטה או מתחת לבלטות- הכול לגיטימי. התשובה האולטימטיבית לשאלה: 'אבל איפה
נשים את זה!?' ( שמגיעה מבעלי בדר"כ) היא:'נמצא'.
18.
אני אוהבת דברים
שעובדים בפשטות וגאונות. כמו מכונת תפירה, למשל.
19.
גדלתי בעכו אבל את
אהבתי לים גיליתי רק כשהתרחקתי.
20.
ואם כבר בגד ים אז
רק שלם. הכי סקסי בעיניי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה