אֵם וגָם

בורכתי בחיי במעגל נשים חזקות, מעניינות, יוצרות, עצמאיות במלוא מובן המילה.

כאלה שהם גם וגם. גם אמהות וגם נשות עסקים, וגם יוצרות, וגם מחנכות וגם וגם. 

אימא שלי היא המודל הראשון בחיי לאישה מסוג זה.

אשת פלא של ממש שמצליחה לנצח בהרמוניה מושלמת בתזמורת של חייה- בית, בעל, ילדים, עבודה, הגשמה עצמית.

אני מברכת נשים שעושות, פועלות, למען עצמן, ביתן, ילדיהן.

אני רואה בכך פלא, כישרון, מתנה שצריך לטפח, להעביר הלאה לדור הבא.

בדף זה אציג בכל זמן מה אישה נפלאה אחרת שבא לי לפרגן לה. כזו שמצליחה לשלב בין תחומים בחייה, שמלהטטת במיומנות בין להיות אימא, לליצור, לפעול בתחום החברתי, הפוליטי ועוד.

מוזמנות ומוזמנים לעקוב, להמליץ ולפרגן בעצמכן למי שמגיע. כי למה לא?

מנגינת הנדודים- יריית הפתיחה לפרויקט "אֵם ובָּד"

את פרויקט "אֵם וגָם" בחרתי לפתוח עם נטע אילוז רכס מ"נדודים"- סטודיו לעיצוב ותפירת תיקים. למה דווקא איתה? מכמה סיבות: א- כי אני מעריצה את היכולת שלה לגדל עסק וילדים בחינוך ביתי (!) בו-זמנית. ב- כי היא מוכשרת, נדיבה ואדיבה בצורה מעוררת השראה וג- כי יש לנו כמה נקודות השקה, ביניהן: שתינו גרות בקצה של הקצה ושתינו עוסקות בתחום הטקסטיל.

את נטע ראיתי בפעם הראשונה אצלי בבית. ערכתי שוק קח-תן והיא הגיעה מעט אחרי לידת בנה השלישי, הוא עטוף בתוך מנשא והיא עייפה למראה אך מחויכת וטובת לב. היא הניחה אצלי כמה אוצרות בדמות גזרות לתיקים מבית "burda" ואני לא האמנתי שמישהו מוכן לשחרר דבר כזה. מאז עוד נפגשנו כמה וכמה פעמים, גם במה שהיה הסטודיו שלה ושל גלית וגם בביתה. יום אחד נטע פרסמה שהיא מוסרת שקים של שאריות בדים ואני מיד קפצתי על המציאה- זבל לאחד הוא זהב לאחר. מכאן הדרך הייתה סלולה לפנינו והפכנו חברות. אתם כבר יכולים להבין שמדובר באישה עם לב רחב, עם נתינה אמתית. ממחט שנשברה באוברלוק עד ייעוץ לגבי הבלוג והמלצה לספק בדים או סתם לאוזן קשבת- נטע היא הכתובת.

"נדודים". נטע היא יוצרת תיקים מחוננת שמצליחה להיות רגישה לצורכי האישה (הרי כולנו יודעות כמה רגיש נושא התיק שלנו). כמה שנטע פשוטה למראה כך התיקים שלה מאופיינים בצבעוניות אפנתית ומקורית שהיא טביעת האצבע של "נדודים". נטע מעצבת תיקים בכל מיני גדלים, לכל מיני מטרות. תיקים דינמיים, פונקציונאליים, שמשתנים עם סדר היום של האישה ומצב רוחה. היא באמת מבינה נשים.
אגב, היא זו שגם מצלמת חלק מהתמונות, עורכת סרטוני הסברה ומתחזקת אתר מתוק ומצליח.

נטע מתגוררת ויוצרת במטולה ויש לה 3 ילדים מתוקים, שניים מהם גדלים בחינוך ביתי. נטע ובן זוגה בחרו בדרך מורכבת, מעניינת, ללא ספק מאתגרת של חינוך ילדיהם הבוגרים בעצמם- הם לוקחים אחריות על להעביר להם את הידע הנדרש להם, לדעתם וכראות עיניהם. הם אלה המספקים להם את הגירויים, את המפגשים החברתיים, את 'מערכת השעות'.

קחו אימא, תוסיפו לזה אישה עצמאית עם עסק מצליח, ועכשיו גם חינוך ביתי. איך היא עושה את כל זה??  (בימים בהם אני בסטודיו והילדים שלי בגן או בפעוטון, אחרי ניכוי שליש על עבודות בית ועניינים משרדיים נותרות לי בקושי שעתיים לעבוד). אז שאלתי אותה, וזה מה שהיא ענתה לי- 

"וואו זה בהחלט לא עניין של מה בכך מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שאני יכולה אחרת. הקמנו משפחה בגיל טיפונת מאוחר (את בני הבכור ילדתי בגיל 35), הילדים נולדו לתוך המקום שלי שהיה יותר מגובש ומוכר לי כבר של עשיה ויצירה שהיא חלק בלתי נפרד ממני מאז ומעולם. גם ההחלטה על חינוך ביתי היא חלק ממני, ממי שאני, חלק מתחושת החופש בעולם שבו אני בוחרת לחיות, ליצור ללימוד ולהתנהל. חששתי מאוד בהתחלה , היה לי קשה לדמיין איך אוכל לתמרן בין הדברים אך הידיעה שכל זה הוא סך הכול השלם שהוא אני גרמה לי להאמין שאמצא את הדרך. יש צורך כל הזמן לשנות ולדייק את אופן ההתנהלות לפי הצרכים. לקח לי זמן ללמוד את זה, בעיקר את עצמי בתוך ההתנהלות הזו... כרגע למשל אני מקדישה יומיים מלאים לעבודה בבית המלאכה שנמצא בבית. בימים האלה הילדים יודעים שאני עובדת והם משרתים את עצמם באופן מלא (ארוחות, משחקים, ריבים...) לפעמים אם מסתדר אני ״חוטפת״ לי עוד יום. בשאר הימים אנחנו פנויים למפגשים חברתיים ועיסוקים משותפים ונפרדים שלנו (טיולים, חוגים, חברים וכמובן עבודות הבית אותן אני משתדלת שנעשה יחד) בין לבין אני מתפנה גם לכל הדברים הנוספים אותם דורש העסק. חסר לי בעיקר זמן לעצמי, אפילו סתם לשבת ולהרהר, אבל אני רואה משפחות נוספות בחינוך ביתי סביבי בהן הילדים גדולים יותר, ונראה לי שבגילאי העשרה ילך ויתפנה לי יותר זמן לעצמי.... הקצב של העסק אולי הואט אבל אני מרגישה שלמה מאוד. לא מעט שנים ליוו אותי כל מיני אמרות של ״צריך״ בהקשר לעסק, אם לא אתקדם מספיק במרץ העסק יקרוס, נטיתי להאמין לזה וגם הלקיתי את עצמי על שאין לי את היכולת הזו לרוץ קדימה כל הזמן. יתכן גם שהעסק מבוסס יותר ותפס את מקומו בעולם. בכל אופן בתקופה האחרונה אני מרגישה וגם רואה בפועל שאם זה נכון בלב אז זה עובד במציאות! נראה לי שזהו גם הקשר בין חינוך ביתי חופשי ועסק שמתנהל מהלב בשתי ידיים: כשמה שאתה עושה מבטא את הכישרון שלך, המשיכה שלך והאני האמיתי שלך אתה רק מתפתח גדל ולומד מתוך חדווה וכך אתה יכול לתת לעולם ולעצמך הרבה יותר."

ולי רק נותר לסכם ולומר- שאפו! על התובנות, על הסבלנות, על המודעות. מאחלת לשתינו בהצלחה וקוראת לנשים לעשות, לנסות, להעז. יום האישה 2016 שמח!

 

בקישור תוכלו למצוא עוד מידע על נטע ועל התיקים המהממים שהיא יוצרת- נדודים