חברה הציעה לי להגיע לשוק איכרים בפסטיבל
דרום אדום.
חברה אחרת קישרה אותי למפיקת אירועים שעוסקת בנישה של אירועים לאמהות
וילדים.
בדיוק באותו היום קיבלתי את לוח הבחינות לסמסטר א'.
מפה לשם מאז אני מנסה
לבנות לעצמי לוחות זמנים, סדרי עדיפויות ולהשתמש בשלל האסטרטגיות שלמדתי לניהול זמן יעיל.
לשמחתי הרבה, בנוסף להיותי סטודנטית מן המניין ויוצרת אני גם רעיה וגם אימא במשרה
מלאה. וגם בת, ונכדה, וכלה, וגיסה, וחברה, ושכנה.. בקיצור, בת אדם נורמלית
לחלוטין. אממה, אני פרפקציוניסטית הארד קור.
איזו מילה מעצבנת. (בכלל, מילים שאפשר להגיד בראיון
עבודה גם בתור "נקודת חוזק" וגם "נקודת חולשה" הן מילים מעצבנות, מתחכמות כאלו. כמו עקשנית או... אינדיבידואליסטית).
בעוד אני מנסה להבין על מה לוותר ועם מה
לזרום עולות בזו אחר זו ציפיות היקום ממני.
הנה בעלי שמצפה ממני להיות לבבית, רכה
ונעימה אליו מבוקר ועד ליל.
הנה הילדים המתוקים שלי שמצפים ממני שאהיה זמינה וסבלנית בכל עת.
והנה
המרצה שלי שמצפה ממני להגיש עבודות **מעולות** בזמן ובלי שאלות מיותרות,
וההורים שלי
שמצפים שאתקשר לעתים קרובות,
וסבא וסבתא שהיו שמחים אם הייתי באה יותר,
והשכנה שבדיוק עוברת דירה
ואולי מצפה שאבוא להיפרד,
וחברה שהייתה שמחה שנצא קצת כי 'מה נהיה כל היום אנחנו
שקועות בלופ של היומיום?!'...
וכמובן יש אותי. בכל זאת, ראוי שכל אדם יצפה מעצמו ולו מעט.
ואני ברוך השם לא חסה על עצמי.
בסוף החלטתי להעלות הילוך ולתת גז. לנסות לאכול את
העוגה ולהשאיר חתיכה נאה לכל אחד.
אני אלך לירידים וגם אשאר בעניינים! מבצע 'אֵם ובָּדרכים' יוצא לדרך!
אז איך זה קורה?!
אני בפול גז עם הלימודים (למרות שבפעם
הראשונה בחיי דחיתי מבחן למועד ב'. שיחכה לו).
עם הילדים אי אפשר לזייף כמובן (אבל
אפשר לוותר על שנ"צ).
בעלי שיחיה נותן כתף ואף אוחז מספריים וגוזר כשאני
מבקשת בנימוס.
אפילו המשפחה המורחבת מתגייסת למבצע- רב"ט דודה ותא"ל סבתא. ממש חטיבה לתפארת מדינת ישראל.
ובין כל אלה אני מוצאת זמן להיכנס לממלכה שלי- לתפור, לגזור, להתאים צבעים, נקודות ופרחים, אלכסונים וכוכבים. להשלים חוסרים ולמלא
סלים בכל טוב רך וצבעוני לקראת אנשי ונשות מרכז הארץ ודרומה.
בינתיים
אני מצליחה לא רע.. נחכה לתוצאות.
ואחרי כל ההקדמה הזו אני שמחה לבשר
ש"אֵם ובָּד" נודדים במהלך השבוע-
- ביום רביעי, ה-3/2, קניון רננים ברעננה, במסגרת יריד "מועדון אמא" המפרגן לאמהות ונשים לרגל יום המשפחה
- בשישבת 5-6/2, קיבוץ כפר עזה, במסגרת פסטיבל "דרום אדום" המקסים שחוגג את פריחת הכלניות
אני אגיע, וגם הציפיות שלי. בואו, תחזיקו אצבעות, או גם וגם.
 |
 |
 |
בתמונות: כמה ציפיות מאורגנות היטב, ואחת אני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה