יום שלישי, 9 בפברואר 2016

מה בין חודש אדר ל"אֵם ובָּד"?


"מִשֶּׁנִּכְנַס אַדָּר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה" (תענית כט)

חודש אדר הוא בכלל החודש האחרון של השנה, אז למה לו לשמוח? הרי סוף משול בדרך כלל לכישלון, לחולשה, להפסד. גם מגילת אסתר הנקראת בפורים היא האחרונה לכתבי הקודש. בחג פורים עצמו יש כמה מוטיבים של סוף- בית המקדש חרב, עם ישראל כמעט והושמד.. אז מה בכל זאת כל-כך משמח בזה?

"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" (שלום חנוך)

החכמה האמיתית היא לראות את נקודת האור בתוך כל החושך שמסביב. נכון,  עמדו לכלותנו וכמעט הגיע הסוף אבל למעשה זו הייתה ירידה לצורך עלייה. משם הגיעה תקופת בית שני ושוב אנחנו על הגל.. מתוך כך עלינו לשמוח לא רק בפורים אלא בכל חודש אדר וכך ישמע קול צחוקנו לכל אורך כל השנה שתבוא עלינו לטובה.

                                                                   ******************
וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן (משלי לא)

בכל ערב שבת אבא שלי שר לאימא שלי שיר הלל לאישה העברייה. כך גם בעלי שר לי, ואחים שלי לנשים שלהם.. אחרי שטרחה כל אחת מאיתנו להכין את השבת- הגיע הזמן שנשב, ננוח ונקשיב לכמה מילים מפרגנות. 
"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה.. גמלתהו טוב ולא רע.. הייתה כאניות סוחר.. ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה...". 22 שורות כמספר אותיות הא'-ב' שמהללות ומשבחות את פועלה ומרצה של האישה; עד כמה היא דואגת, תומכת ומשרה בטחון, מכלכלת ומפרנסת. עד כמה היא אמיצה וטובה, צנועה וישרה.
היא הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת.
 גם בפיוט המקסים הזה נאמר כי עלינו לצחוק דווקא ביום האחרון, בסוף, לכאורה בחושך. שפה טמון כוחנו להשפיע טוב, אור וברכה על ידי שמחתנו.

פעם חשבתי שלהפוך את יום האם ליום המשפחה זה ממש ביזיון- היום אני יודעת שאימא, כבודה במקומה מונח- היא עיקר הבית, היא עמוד התווך, היא תמיד יודעת איפה כל דבר מונח ומה חסר ולמי צריך להתקשר ואיזה טופס צריך למלא ולאן. אבל בשביל שאימא תוכל לקיים את כל המעלות שבה, ויש הרבה, צריכה להיות משפחה. ועדיף גדולה, בריאה ושמחה.
******************
תמיד אהבתי לתפור. לקחת בד, חוט ומחט וליצור סיפור. פעם סיפור על שמיכת טלאים שמטיילת בעולם ופעם על סינר שנמאס לו להיות נקי  ופעם על פיסת בד שהופכת להיות סרט צבעוני לשער.
כך אני יוצרת עולם נעים ורך למגע. כששואלים אותי אני עונה שההשראה שלי מגיעה מהמשפחה שלי, מהילדים שלי. אתם אני גדלה, מגלה, לומדת. בעיקר מהצורך היום-יומי שלהם (ושלי, בואו נודה בזה..) למשחק מעניין וכיפי ביחד שגם טומן בחובו למידה משמעותית, עבורי ועבורם.

בלימודיי במסגרת התואר הראשון בחינוך קראו לזה- 'פיתוח יכולות המשחק הסוציו-דרמטי' או 'אינטראקציה משחקית מעולם המבוגרים'. תרשו לי לשים לרגע בצד את ההגדרות הבומבסטיות, ופשוט לקרוא לזה 'לשחק בלהיות אימא'. כשהבת שלי שואלת אותי מייד כשהיא מגיעה מהפעוטון- 'אימא, את רוצה קפה? אימא, את רוצה כריך עם ריבה?' אני  מתמוגגת. כי הרי זה לא הקפה, או הכריך. זו הדאגה, הרצון להיטיב, לשמח. שכנראה, אולי, ככה, בטעות... היא למדה ממני ומאבא שלה כערך עליון במשפחה.

את הסינר הצבעוני והמתוק של "אֵם ובָּד" יצרתי בעקבות בקשה של חברה שחיפשה סינר לבת שלה שכל כך אוהבת לשחק במטבח כמו הגדולים. היא חיפשה ולא מצאה ואני החלטתי לפרגן לה- משפחה או לא? אז הוצאתי גזרה, בחרתי בדים מתוקים, גזרתי ותפרתי מסביב, חיברתי סרטים והופ! יש סינר. מדליק, צבעוני, דו-צדדי. ואפילו עם כיס!

לכבוד יום המשפחה ובזכות המשמעות העמוקה שיש למשפחה עבורי, בזכות ההשראה שהם נותנים לי, בזכות הביטחון שהם משרים עליי, בזכות הכוח שהם מעניקים לי להמשיך ליצור ולייצר-

אני יוצאת במבצע מתוק על כל סינרי הילדים של "אֵם ובָּד"

                             מהיום (שלישי, 9.2) ועד יום שבת (13.2) ב-55 ₪ במקום ב-70!

·         הזמנות בטלפון 0522695224 (עדיף) או בפרטי
·         יש לציין גוון מועדף
·         ניתן לשלוח לכל חלקי הארץ בתוספת דמי משלוח
הסינרים עשויים כותנה, דו-צדדיים, עם כיס. מתאימים לבני 2-6, מתכבסים ככל שאר הבגדים. מתאימים למשחק, לשעת ציור, עבודה בגינה ועוד- כיד הדמיון הטובה עליכם.

חודש אדר שמח,
ושנזכה כולנו לים של זמן איכות עם האהובים בחיינו.
מ"אֵם ובָּד".






תגובה 1:

  1. ידידיה מוסר שאת כותבת ממש יפה, אין לי דרך להסביר לך את גודל המחמאה מעורך אנין טעם...

    השבמחק