יום ראשון, 14 בפברואר 2016

ורק אני מרוב אהבה

לרגל הValentine's day הכה שנוי במחלוקת חשבתי לתהות ולכתוב דווקא על נח. כן, ההוא מהתיבה.

יהודה עמיחי כתב:
"אם שוב ירד מבול מן השמים,
ייקחונו לתיבה עם כל זוגות השניים-
עם פיל ועם פילה, עכבר ועכברה,
עם כל הטמא והטהורה
ישמר אותנו נח, יעטוף-
כשתיל הגפן לעולם הטוב."
חשבתם על זה פעם?
ביום בהיר אחד נח קיבל הודעה לפיה עומד לרדת מבול כה אימתני שעליו להתארגן מהר על ציוד ולבנות תיבה גדולה מעץ. אבל זה היה החלק הקל. הוא למעשה התבקש לאסוף את כל הזוגות, מכל המינים ומכל הסוגים ever - בעלי כנף, הולכים על ארבע, טורפים, צמחונים, חיות לילה, וכמובן- את האדם. זה כשלעצמו הוא אתגר מספיק גדול. בשלב זה הוא היה צריך לגייס את כל כוחו כאיש שיווק. הוא היה צריך למתג את תיבת נח כמקום הכי אידיאלי, הכי מגניב, הכי קול ביקום. לא יודעת איך הוא עשה זאת בעידן חסר פייסבוק אבל הוא הצליח. הוא שכנע את כל הנוגעים בדבר שזה הצעד הכי נכון בחיים שלהם, העלה אותם על תיבה ו.. יהיה מה שיהיה. אלוהים גדול. והם האמינו לו.
****************************
בדיוני או לא- איש איש באמונתו יחיה- בינינו, מי מאיתנו מוכן לעשות צעד נועז כזה? מי מוכן להאמין לאדם שהוא כרגע פגש, שמספר לו שעוד רגע ירד מבול והוא-ולא-אחר נבחר להיות השורד האחרון של המין האנושי וכל שעליו לעשות הוא להצטרף לתיבת עץ שאמורה להכיל שלל חיות ויצורים- זכר ונקבה מכל סוג.
אני לא בטוחה מה מוסר ההשכל של הסיפור וגם לא מתיימרת להבין אבל מה שלי מיד קפץ לראש כמוטיב עיקרי בסיפור הזה הוא האתגר לבטוח. להאמין.

                                                            ****************************
האמונה והאהבה
הם עצם החיים
בעולם הזה
ובעולם הבא
(הראי"ה קוק, אורות התחיה, פרק יז)

אז למה כל כך קשה לנו להאמין? אולי בגלל שלהאמין פירושו לפעמים להתפשר? אולי כשאני מאמינה למשהו שאני עוד לא מבינה עד הסוף אני מעמידה את עצמי במקום חשוף? אולי דווקא הרצון או הכמיהה להאמין למשהו גדול ממני הוא זה שמפחיד אותי? שמסגיר את מחשבותיי? אם אני אאמין למישהו אני עלולה להפוך תלותית? האם אמונה מסרסת או מפתחת את היכולת לאהוב? ולמה הרב קוק קושר בין אמונה לאהבה?

**************************
"כשהזבוב אוהב ת'זבובית
תמיד הוא אומר לה
חוזר ואומר לה
מכולן יפיפית" (יוסי בנאי)

בחוויה שלי כשאני אוהבת משהו, אני מאמינה בו. כשאני אוהבת מישהו, אני מאמינה לו. למילים שהוא אומר, למחוות שהוא עושה עבורי. לחיבוק, לנשיקה. לאמירה יומיומית כזו או אחרת. אני לא יודעת אם הפילה או הזבוב אהבו את נח אבל אני יכולה להאמין שהם נתנו בו אמון, הלכו אחריו ואחרי דבריו המשכנעים וסמכו על כוונותיו הנקיות. החיות הלכו אחריו כי הן ראו את היופי שבו, את הטוב שניבט מעיניו, את הרצון האמיתי שלו לדאוג להם. הוא, בנחישות שלו, שיקף כמה הוא בוטח בדברים שנאמרו לו והולך עד הסוף עם התפקיד שניתן לו.
הזבוב בשיר של יוסי בנאי אוהב את הזבובית וחושב באמת ובתמים שהיא היצור הכי יפה עלי אדמות ואף אחד לא יכול לערער לו את האמונה בכך.
                                                       *********************
"בוקר, עיניים, אור, אהבה" (מאיר ויזלטיר)
אהבה היא לא רק אהבה לבן או בת זוג. היא אהבה לאדם, לאדמה, לרוח. ליצירה, לצלילים, לחיוכים, לעץ נטוי או שער חלוד. היא אהבה לדברים הקטנים והיא הדבר הכי גדול. היא שמניעה, שמצילה, שמתנגנת, שמערערת, שמהרהרת, שמאירה ומכבה ומעודדת. לא מחשבת, לא מתרצת, לא מתביישת. אין כמו אהבה. ככה, בפשטות.
                                                     
ולרגל יום האהבה הבינלאומי אשַמח אתכם במבצע מפנק על שרשראות הדגלונים של "אֵם ובָּד".
את שרשראות הדגלונים יצרתי מתוך אהבה אמיתית ליצירתיות, לצבעוניות, לחגיגה, אהבה לחיים. שרשראות הדגלונים המתוקות מקשטות את החדר והלב בצבעוניות משמחת וחגיגית. הן מוסיפות חמימות לסלון, רומנטיקה לחדרי שינה, עליזות לחדרי ילדים וישמחו לקשט גם ימי הולדת ושאר מסיבות.
עשויות בדי כותנה, דו-צדדיות, באורך של 1-1.2 מ'. בכל שרשרת 6-8 דגלונים תפורים באהבה לסרט בד בצבע תואם. ועכשיו, עד יום ג' (16.2, כולל) ב- 60 ₪ במקום 70! כי כל סיבה היא סיבה למסיבה!

·         הזמנות בטלפון 0522695224 או במייל gedaslook@gmail.com
·         יש לציין גוון מועדף (יש 1 מכל 1- אהבתם? תזמינו!)
·         ניתן לשלוח לכל חלקי הארץ בתוספת דמי משלוח












יום שלישי, 9 בפברואר 2016

מה בין חודש אדר ל"אֵם ובָּד"?


"מִשֶּׁנִּכְנַס אַדָּר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה" (תענית כט)

חודש אדר הוא בכלל החודש האחרון של השנה, אז למה לו לשמוח? הרי סוף משול בדרך כלל לכישלון, לחולשה, להפסד. גם מגילת אסתר הנקראת בפורים היא האחרונה לכתבי הקודש. בחג פורים עצמו יש כמה מוטיבים של סוף- בית המקדש חרב, עם ישראל כמעט והושמד.. אז מה בכל זאת כל-כך משמח בזה?

"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" (שלום חנוך)

החכמה האמיתית היא לראות את נקודת האור בתוך כל החושך שמסביב. נכון,  עמדו לכלותנו וכמעט הגיע הסוף אבל למעשה זו הייתה ירידה לצורך עלייה. משם הגיעה תקופת בית שני ושוב אנחנו על הגל.. מתוך כך עלינו לשמוח לא רק בפורים אלא בכל חודש אדר וכך ישמע קול צחוקנו לכל אורך כל השנה שתבוא עלינו לטובה.

                                                                   ******************
וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן (משלי לא)

בכל ערב שבת אבא שלי שר לאימא שלי שיר הלל לאישה העברייה. כך גם בעלי שר לי, ואחים שלי לנשים שלהם.. אחרי שטרחה כל אחת מאיתנו להכין את השבת- הגיע הזמן שנשב, ננוח ונקשיב לכמה מילים מפרגנות. 
"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה.. גמלתהו טוב ולא רע.. הייתה כאניות סוחר.. ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה...". 22 שורות כמספר אותיות הא'-ב' שמהללות ומשבחות את פועלה ומרצה של האישה; עד כמה היא דואגת, תומכת ומשרה בטחון, מכלכלת ומפרנסת. עד כמה היא אמיצה וטובה, צנועה וישרה.
היא הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת.
 גם בפיוט המקסים הזה נאמר כי עלינו לצחוק דווקא ביום האחרון, בסוף, לכאורה בחושך. שפה טמון כוחנו להשפיע טוב, אור וברכה על ידי שמחתנו.

פעם חשבתי שלהפוך את יום האם ליום המשפחה זה ממש ביזיון- היום אני יודעת שאימא, כבודה במקומה מונח- היא עיקר הבית, היא עמוד התווך, היא תמיד יודעת איפה כל דבר מונח ומה חסר ולמי צריך להתקשר ואיזה טופס צריך למלא ולאן. אבל בשביל שאימא תוכל לקיים את כל המעלות שבה, ויש הרבה, צריכה להיות משפחה. ועדיף גדולה, בריאה ושמחה.
******************
תמיד אהבתי לתפור. לקחת בד, חוט ומחט וליצור סיפור. פעם סיפור על שמיכת טלאים שמטיילת בעולם ופעם על סינר שנמאס לו להיות נקי  ופעם על פיסת בד שהופכת להיות סרט צבעוני לשער.
כך אני יוצרת עולם נעים ורך למגע. כששואלים אותי אני עונה שההשראה שלי מגיעה מהמשפחה שלי, מהילדים שלי. אתם אני גדלה, מגלה, לומדת. בעיקר מהצורך היום-יומי שלהם (ושלי, בואו נודה בזה..) למשחק מעניין וכיפי ביחד שגם טומן בחובו למידה משמעותית, עבורי ועבורם.

בלימודיי במסגרת התואר הראשון בחינוך קראו לזה- 'פיתוח יכולות המשחק הסוציו-דרמטי' או 'אינטראקציה משחקית מעולם המבוגרים'. תרשו לי לשים לרגע בצד את ההגדרות הבומבסטיות, ופשוט לקרוא לזה 'לשחק בלהיות אימא'. כשהבת שלי שואלת אותי מייד כשהיא מגיעה מהפעוטון- 'אימא, את רוצה קפה? אימא, את רוצה כריך עם ריבה?' אני  מתמוגגת. כי הרי זה לא הקפה, או הכריך. זו הדאגה, הרצון להיטיב, לשמח. שכנראה, אולי, ככה, בטעות... היא למדה ממני ומאבא שלה כערך עליון במשפחה.

את הסינר הצבעוני והמתוק של "אֵם ובָּד" יצרתי בעקבות בקשה של חברה שחיפשה סינר לבת שלה שכל כך אוהבת לשחק במטבח כמו הגדולים. היא חיפשה ולא מצאה ואני החלטתי לפרגן לה- משפחה או לא? אז הוצאתי גזרה, בחרתי בדים מתוקים, גזרתי ותפרתי מסביב, חיברתי סרטים והופ! יש סינר. מדליק, צבעוני, דו-צדדי. ואפילו עם כיס!

לכבוד יום המשפחה ובזכות המשמעות העמוקה שיש למשפחה עבורי, בזכות ההשראה שהם נותנים לי, בזכות הביטחון שהם משרים עליי, בזכות הכוח שהם מעניקים לי להמשיך ליצור ולייצר-

אני יוצאת במבצע מתוק על כל סינרי הילדים של "אֵם ובָּד"

                             מהיום (שלישי, 9.2) ועד יום שבת (13.2) ב-55 ₪ במקום ב-70!

·         הזמנות בטלפון 0522695224 (עדיף) או בפרטי
·         יש לציין גוון מועדף
·         ניתן לשלוח לכל חלקי הארץ בתוספת דמי משלוח
הסינרים עשויים כותנה, דו-צדדיים, עם כיס. מתאימים לבני 2-6, מתכבסים ככל שאר הבגדים. מתאימים למשחק, לשעת ציור, עבודה בגינה ועוד- כיד הדמיון הטובה עליכם.

חודש אדר שמח,
ושנזכה כולנו לים של זמן איכות עם האהובים בחיינו.
מ"אֵם ובָּד".